הכנפיים שלכם

ב7.10 קמנו בבית הספר יום זיכרון לטבח הנוראי,. כל השכבות נחשפו לחדר זיכרון שבו הוצגו כתבות בזמן אמת מזוויות שונות באותו יום, לאחר מכן כל כיתה הלכה וקיימה שיח בנושאים שונים ולאחר מכן פעילות עשייה מותאמת לשיח. שכבת יב שלנו אספה במשך כמה שבועות צעצועים גדי לממש את חלומם הנגוע של משפחת קוץ. דרך פרויקט זה משפחתי קוץ הונצחה והמייצג תלוי במסדרון שכבת יב לזכרם.

״אנחנו יישוב קטן עם 14 משפחות על הר הגלבוע, בכל זאת הצלחנו לאסוף צעצועים מכל השכונה ויצרנו יחד עם הילדים כנפיים מהממות. תלינו אותם בכניסה למועדון הנוער, כדי שכל אחד ידע שהוא יכול לחלום ושיש לו כנפיים להגשים כל חלום. תודה על ההשראה ועל הרעיון.״

אוסי גפן כותבת לנו: "אני מכירה את ליבנת כעשור. עבדתי איתה בבית מלאכה בתחילת דרכו. ליבנת היא דמות משמעותית מאוד בקהילה שלנו. היצירות/ הפרוייקטים שלה מלווים אותנו עד היום וימשיכו הלאה. היה חשוב לי ולנו קהילת דורות להנציח את זכרה ואת משפחתה היקרה."

בסדנת המייקרים של בית הספר גילינו שגם ליבנת היתה מייקרית בעצם. החלטנו להקדיש את היום לזכר המשפחה. כ 4 כיתות השתתפו בפרויקט, ראינו כתבות על המשפחה, דיברנו על משמעות ההנצחה. ביקשנו שכל אחד יספר למישהו אחד אחר על המשפחה כדי להשאיר זיכרון בעולם.

את פרוייקט הכנפיים בקהילתינו שבפאלו אלטו, קליפורניה, הובלנו דפי יגור ואנוכי, טלי שמי, בעזרתה של רונית ג׳ייקוב, מנהלת ה- ICC
Israeli Culture Center שנמצא ב-JCC בפאלו אלטו קליפורניה. חניכי הצופים משכבת ט׳ של שבט המפרץ מיינו, צבעו והדביקו את הצעצועים שנאספו על ידי חברי הקהילה. הכנפיים המוכנות נתלו (זמנית, עד שיועברו לקיר קבוע במתחם) על שער בכניסה למגרש הספורט, וקדמו את פניהם של כ-3000 משתתפי טקס הזכרון לארועי השביעי באוקטובר, שהגיבו בהתרגשות רבה לנוכח המיצב.

מחווה למשפחת קוץ מסמל את הרוח והתקווה שהחטופים ישובו ויהיו ימים טובים !
כל אחד מתלמידי ביה"ס צבע נוצה המסמלת את התקווה והאמונה שיש לכל אחד מאיתנו כח לעשות, כח להשפיע, כח לפעול למען האחר.
שילוב הנוצות הסססגוניות יוצר כנפיים המעוררות את הלב ואת הנפש ונותנות תקווה ואמונה.

הכנפיים מהוות סמל של חופש צמיחה ותקווה.
ילדי בית חינוך הדסים גאים לקחת חלק בפקרויקט ההנצחה ומתפללים מתוך תקווה ואמונה לשובם של החטופים, להחלמת הפצועים בגוף ובנפש, לחזרת המפונים לבתיהם ולכוחות למשפחות ששכלו את יקיריהן.

הלוח מהווה היום, 27.6 כתפאורה לטקס הזכרון הבית ספר

״ארבעת ילדי שנת בני.ות המצווה בתמוז בנו את הכנפיים: מעין רביב, רע אורסתיו, רותם ישראלי לוי ויואב פרלשטיין. לאחר שקיבלתי בווטסאפ את הסרטון שמתאר את הפרויקט של כנפיים של בובה שיתפתי את שאר ההורים של 4 ילדי המצווה בתמוז והחלטנו להרים את הפרויקט ולתלות את הכנפיים בחצר התמוזית. הילדים ואני (אמא של מעין רביב) אספנו צעצועים מחברי הקהילה ושני אורסתיו שהיא מטפלת באומנות ואמא של רע אורסתיו בנתה ביחד עם הילדים את הכנפיים. תלינו את הכנפיים בקיבוץ יום לפני אירוע הסיום של שנת המצווה.״

אספנו מכל הקהילה צעצועים ישנים וכל מיני חפצים שניתן להשתמש על הקיר.

תחילתו בקורס פעילי סביבה של המועצה אזורית משגב בו השתתפנו.
המיצב הינו פרויקט הסיום לקורס- פרויקט קיימות. קהילת עצמון נרתמה הקמנו צוות מוביל ויצאנו לדרך באוגוסט 2024 ובאוקטובר 2024 סיימנו. הפרויקט מוקדש באהבה כמחווה ליישובי העוטף ולמשפחת קוץ ז''ל מכפר עזה, וכן לשני צעירים בני עצמון איילת ארנין ושגב קיז'נר זכרם לברכה, שנרצחו במיגונית ברעים.

הכנפיים המקוריות שיצרה ליבנת ז״ל יחד עם חברי קהילת כפר עזה על מיגונית בקיבוץ. הכנפיים הן סמל לקיימות וקהילתיות וכיום יוצרות קהילות רבות בעולם העתקים שלהן.

לאחר מתקפת ה7 באוקטובר, פונתה קהילת כפר עזה לקיבוץ שפיים ויצרה במשכנם הזמני החדש את הכנפיים לזכר משפחת קוץ.

​

הכנפיים נוצרו ע״י עובדי מפעל שטראוס אותו מנהל זיו לוי, אחיה של ליבנת ז״ל. הכנפיים כללו אריזות ריקות של קפסולות קפה, המיוצרות בחברה.

העיר גבעתיים הייתה הראשונה לאמץ את מיזם הכנפיים. אחרי ששכונה שלמה התגייסה לאיסוף הצעצועים, נערך מפגש קהילתי ליצירת הכנפיים והן נחנכו בטקס מרגש במעמד ראש העיר במרכז הקהילתי שז״ר בעיר.

הקהילה היהודית בסן דייגו, שלחלקם הכרות מוקדמת עם ליבנת במסגרת עבודתה בביתמלאכה שער הנגב, יצרו את כנפיים של בובה לזכר משפחת קוץ שיחנכו במסגרת האירועים בעיר לציון יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל.

קהילת היישוב כרמי יוסף התרגשה מהסיפור של משפחת קוץ והתגייסה ליום פעילות בו בנו יחד את הכנפיים על קיר מבנה ליד בית הקהילה ביישוב. התושבים הוזמנו להצטלם עם הכנפיים ולשלוח את התמונות לבני המשפחה של ליבנת ז״ל.

​

עדי לוי סלמה וזיו לוי אחיה של ליבנת קוץ ז״ל, הוזמנו ליום פעילות בבית הספר שבמסגרתו יצרו שכבת ו' את הכנפיים.

ליבנת הנה בוגרת תכנית שבילים במכללת K. כחלק מיום זכרון לזכרה, יצרו בוגרי המכללה וחבריה ללימודים את הכנפיים.

שכבות י״א-י״ב בכפר הנוער קדמה נפגשו לשיחה עם משפחתה של ליבנת, שסיפרה את הסיפור על ליבנת, בעלה אביב והילדים רותם, יונתן ויפתח שנרצחו בביתם בכפר עזה. לאחר מכן, יצרו פסיפס מרגש על קיר המיגונית, כחלק ממיזם ״כנפיים של בובה״ להנצחת המשפחה.

שכבת ד' בבית הספר בן גוריון בבאר שבע בנו את הכנפיים

יפעת דרומי, שליחה של הסוכנות היהודית, בנתה עם שליחי הסוכנות את הכנפיים כחלק מיום הכשרתי שבו למדו השליחים את תהליכי בניית הכנפיים, שיבנו גם במחנות הקיץ בארה"ב

מירי זכריש לוי, גיסתה של ליבנת, מורה בבית הספר מקיף ח אשדוד, יזמה יחד עם המשצים במקיף את בניית הכנפיים לזכר משפחת קוץ

במשך חודש שלם, אספה קהילת המרכז הקהילתי אריק איינשטיין בת״א צעצועי פלסטיק לקראת אירוע קהילתי, שבמהלכו ייצרו ויתלו את הכנפיים. האירוע ייתקיים מיד לאחר יום העצמאות ה76 של ישראל

גיבוש של מחזור ז' בתיכון רמת נגב.
יום של פעילויות עם תלמידי התיכון, הכרות בין התלמידים פעילות חוץ מטורפת ויצירה של 'כנפיים של בובה', לזכרם של משפחת קוץ מכפר עזה.

דיתה ממושב כוכב מיכאל משתפת: כל מי שעבר באיזור רחבת המועדון בטח הבחין בכנפיים הצבעוניות שמקשטות את הקיר.
את ההשראה לכנפיים קיבלתי מליבנת קוץ ז״ל, מכפר עזה, שיצרה כנפיים כאלה על מיגונית בכפר עזה ביולי האחרון.
ליבנת נרצחה עם משפחתה ב7.10 והכנפיים הן דרך להנציח אותה ולהמשיך את דרכה היצירתית, ובד בבד הן מייצגות עבורי חוסן, קהילתיות, המשכיות.
התקופה הזו כואבת מנשוא, כאב בלתי נסבל ולאומי שמורגש בכל בית בישראל. מקווה שהכנפיים יעלו חיוך וישמחו את כל מי שעובר דרכן ויזכירו לנו את הטוב שעוד יגיע.

רוני הלפרין משתפת: גדלתי בכפר עזה ובשנים האחרונות אני גרה באורלנדו פלורידה
וזכיתי להוביל בקהילה היהודית פה, עם שבט הצופים שלנו את הפרויקט כנפיים של בובה
שהורכב באירוע יום העצמאות של הקהילה היהודית פה
המיזם הזה מאוד קרוב לליבי, הוא מרגש ביותר ומאפשר לי להביא את כפר עזה כל הדרך עד לפה ואת משפחת קוץ המופלאה.
ובעיקר להביא לכאן את דרכם - את הטוהר, היופי והעוצמה שבעשייה החברתית המדהימה של לבנת ואביב, שיהוו השראה לאנשים רבים שיחשפו לסיפורם.

​

כיתות ד׳-ח׳ בבית הספר הגיעו להדביק צעצועים על הכנפיים ולכל כיתה סופר על ליבנת ועל כל המשפחה. הילדים האזינו בקשב רב, וכל כך התרגשו לקחת חלק ביצירה המדהימה הזאת.
אני חייבת להגיד שאני מאוד התרגשתי. הרגשתי שהמסר והזיכרון של ליבנת, אביב, רותם, יונתן ויפתח זכרונם לברכה עובר הלאה ואני גאה להיות חלק מההנצחה שלהם.

שולה מגנזי, דודתה של ליבנת, יזמה את הפרויקט במעון שבו היא עובדת בשיתוף עם ילדי הגן הם ציירו את הכנפיים, הדביקו את חלקי הצעצועים השבורים ונתנו מעוף ורוח לכלל הורי וילדי הגן לזכרם של משפחתה האהובה - משפחת קוץ